#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מן-התורה כיצד נקנה מטלטלים?        ומה הם ב' המקורות מה""ת שנקנה בזה?"	"בכסף,  רש""י לומד שזה נלמד מהקדש שנאמר בו ""ונתן הכסף וקם לו"", הנימוק""י מבאר כיון שרוב הקנינים נקנים בכסף, וא""א ללמוד הדיוט מהקדש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מציאה, הפקר וכשהמלוה גובה את חפציו עבור חובו - שהוא לא משלם כסף, כיצד מן התורה הוא קונה אותם?	"שיטת הרמב""ן שקונה בחליפין או בחצר או בקנין-אגב, שיטת התוס' וכך סותם הנתיה""מ שמודה ר' יוחנן שקונה במשיכה בדבר שאין בו כסף.<br>הקצוה""ח תמה על הרמב""ן היאך נקנה בחצר, כיון שהרמב""ן סובר שלא נקנה במשיכה אף בחצר שהיא מטעם יד, לא יכול לקנות כי מאותו טעם שבמשיכה שהוא מכניס לרשות לא קונה אף ביד שמכניס לרשות-ידו לא יקנה, ואפילו אם חצר מטעם שליחות, מבואר להלן סימן ר' שבמקום שיד לא קונה אף בחצר לא קונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שילם כסף למוכר ועדיין לא משך והמוכר קידש אשה בכסף שקיבל מהקונה: 1]האם היא מקודשת? 2]מה הם ב' הטעמים שאף אחרי שתקנו חכמים שקונה במשיכה מקודשת?   3]הקנה  בקנין-סודר  כלי ששילם עליו כסף למוכר לפני שמשך אותו לאשה, האם מקודשת או לא? ובאיזו מחלוקת-ראשונים זה תלוי?	"1.הגרעק""א מביא רש""י מפורש [ב""מ מ""ח ע""א] שמקודשת, וכתבו הפוסקים ב' טעמים בזה:<br>2.א]הסמ""ע כתב משום שרק כלפי דיני דאורייתא ולענין קידושין החמורים, העמידו חכמים את דבריהם כמו דין התורה שמקודשת.<br>ב]הגרעק""א והנתיה""מ כתבו שאפילו אם נאמר שחכמים עקרו לגמרי את הקנין-כסף, כיון שקיי""ל שהכסף שברשות-המוכר הוא הלואה ולא פקדון, שפיר חלים הקידושין וכמו לוה שיכול לקדש אשה בכסף שלוה.        3. כתב הגרעק""א ש""זה תליא באשלי רברבי אם אחרי תקנת-חכמים אינה מקודשת או דאזלינן בתר דין-תורה באיסור""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה כלי רק במשיכה והקונה קידש בו אשה, האם אשתו מקודשת מה""ת?"	"נחלקו הפוסקים, דעת הגרעק""א שהוא תלוי במחלוקת הפוסקים שמביא הבית-שמואל האם המקדש במעמד-שלושתן מקודשת מן התורה,    דעת הנו""ב שלכו""ע מקודשת מן התורה, כי המחלוקת של הפוסקים נאמרה רק כשהבעל מקנה לאשה כסף קידושין בקנין שחל רק מדרבנן, משא""כ כשמקדש בכלי שקנאו אפילו רק בקנין דרבנן, לכו""ע מקודשת מה""ת - כי אחרי שקנאו, נעשה שלו לכל דבר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף א	שים לב האם תשובתך מוסכמת	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שילם כסף למוכר ולא משך והמוכר חזר בו וקיבל המוכר מי שפרע ואח""כ המוכר קידש בו את האשה, האם היא מקודשת?"	"לא [נתיה""מ] - וצל""ב שס""ל שאחרי שקיבל המוכר מי שפרע, חכמים הפקיעו לגמרי את הקנין של המוכר מהכסף, ולכן אין בזה אפילו  ספק קידושין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]באיזה קנין נקנים משא של אגוזים או של שקדים או של פלפלים? ומה הטעם?<br>2]באיזה קנין נקנה משא של פשתן או של עצים, לדעת השו""ע?  ולדעת הרמ""א? ומה הטעם?"	"1.במשיכה - כיון שטורח גדול לפרק את המשא ולהגביהו מעט מעט.<br>2.לשו""ע - בהגבהה כיון שעדיין זה מוגדר ל""דבר שדרכו בהגבהה"", כי הטירחה לפרק את המשא ולהגביהו מעט מעט, היא טירחה מועטת,<br>  לרמ""א - במשיכה כיון שיש טירחה לפרק את המשא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מהו הגובה שצריך להגביה כדי לקנות בקנין-הגבהה? ומה הטעם לכל שיטה?     2]בהגבהה, האם צריך שיגביהנו בידו או אפילו שהוגבה מכוחו? האם יש בזה חילוק בין בעלי-חיים לשאר חפצים?    3]האם המחלוקת ראשונים הנ""ל מדברת כשהקונה מחזיק בתוך ידו או אפילו כשהקונה לא מחזיק בידו?"	"1.נחלקו הראשונים והשו""ע מביא את ב' השיטות וכל אחת בשם י""א: א] שיגביה בגובה של 3 טפחים - ומשום שיצא מתורת-לבוד.  ב]שיגביה בגובה של טפח, ולהלן סימן רס""ט [סעיף ה'] סותם השו""ע שצריך ג' טפחים והגר""א שם מציין לכאן.<br>2.דנו בזה הראשונים ומביאם הש""ך, שהתוס' בב""ק מסתפק בזה ומ""מ בבעלי-חיים פשוט להם שמועיל מה שהבע""ח הוגבהו מחמתו, ודעת שאר הראשונים שאין לחלק בזה בין בעלי-חיים לשאר דברים ותמיד מועיל מה שהם הוגבהו מכוחו.<br>3.נחלקו הפוסקים, הסמ""ע מבאר שמדובר כשמחזיקנו בידו, ותמה עליו הנתיה""מ שאפילו כשהגביהו בפחות מטפח, לכו""ע קונהו מטעם קנין-יד, ולכן מבאר הנתיה""מ שמדובר כשהקונה לא מחזיקו בידו אלא שהחפץ שקונה הוגבה מכוחו, וע""ז נחלקו מהו השיעור שמספיק שיהיה מוגבה מכוחו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משך כלי במקצת מהמקום שבו הוא היה מונח עד עכשיו אך לא הכניס את כולו לרשותו, מה החילוק בין אם הכלי היה מונח עד עכשיו ברה""ר לבין מקום אחר?"	"כשמשכו מרה""ר לא צריך שיכניס את כולו לרשותו אלא מספיק שיכניס רק את מקצתו לרשותו, שהרי ברה""ר לא מועיל קנין משיכה וכדי לקנותו במשיכה עליו תמיד להוציאו לגמרי מרה""ר, וכיון שעקרו לגמרי מהמקום שבו הוא היה מונח ע""י הבעלים [- מרה""ר] מספיק שיכניס אותו לרשותו אפילו במקצת, משא""כ כשהוא לא היה מונח ברה""ר, כדי לעוקרו לגמרי מהמקום שהוא היה מונח קודם ע""י הבעלים, עליו להכניס את כולו לרשותו."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיפים ג' וי""ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]חפצים  שאין רגילות למושכם, האם נקנה במשיכה?<br>2]חפצים שאין רגילות להגביהם, האם הם נקנים בהגבהה?	"1.לא.                       2.כן.[שו""ע סעיף ד']"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מה הסיבה שתקנו חכמים שמטלטלים לא יקנו בקנין-כסף?   2] אחרי תקנ""ח, כשנשרפה הסחורה שהקונה שילם עליה, מי מפסיד? והאם מחוייב המוכר להחזיר לקונה את הכסף ששילם לו?                           3]קונה-מטלטלים שילם כסף למוכר ועדיין לא משך, אחרי שתקנו חכמים שמשיכה קונה - מה הסיבה שלא חששו חכמים שהמוכר יאמר לקונה כספך נשרף?     4]קנה מטלטלים בבית ולא בעלייה - שהוא מקום שפחות מצויה בו שריפה, האם קונה בכסף או במשיכה?  ומה ההלכה למעשה? ומה הם הסברות בנידון?"	"1.שמא במקום שנמצאת הסחורה שהקונה שילם עליה תפרוץ שריפה ויאמר המוכר לקונה נשרפה הסחורה, לכן אמרו שעד שהקונה לא משך לרשותו את הסחורה, הסחורה היא עדיין ברשות המוכר ועי""ז המוכר ישתדל להציל מהשריפה.   2. המוכר - וחייב להחזיר לקונה את הכסף ששילם לו.   3.רק בפירות שיש טירחה להצילם, חששו חכמים, משא""כ כסף שאין טירחא להצילם, לא חששו חכמים שלא יצילם.            4.נחלקו השו""ע והרמ""א, דעת בעל-העיטור וכך פוסק הרמ""א, שחששו חכמים רק בשריפה ""בעלייה"" - שהוא יותר מצוי, אבל בבית קונה בכסף כי לא מצוי בו שריפה,   דעת הרמב""ם הטור והשו""ע וכך פוסק הש""ך שקונה במשיכה,    ומשום ג' טעמים: א.בית מצויה בו השריפה כמו בעלייה.[ב""י]  ב.חכמים לא נתנו דבריהם לשיעורים. [ב""י] ג.התקנה לא היתה רק לצורך מניעת הפסד ע""י שריפה אלא אף למניעת הפסדים בדרכים אחרות כמו שודדים וכיוצ""ב[רמב""ם טושו""ע].              וצ""ע למעשה כיון שמסתבר שיכול לומר קים לי כדעת הרמ""א שקונה בכסף, א""כ בזה""ז בחנויות שעשוייות במבנה שלא מצוי בו שריפה, יקנה בכסף?!"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הם ב' הטעמים שתקנו חכמים שיקנה מטלטלים במשיכה לבד ולא אמרו שיקנה בכסף עם המשיכה?	"א.משום תקנת-השוק שיהיה קל לקנות סחורה ע""י קנין אחד.       ב.משום הפסד-המוכר - שאם יהיה צריך קנין-כסף עם משיכה, כשהקונה משך ולא שילם ותפרוץ דליקה בבית הקונה, הקונה לא יטרח להציל ויאמר למוכר נשרפה הסחורה שמשכתי ממך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוכר מטלטלים עשה תנאי מפורש עם הקונה שיקנה בקנין-כסף, האם קונה בכסף או במשיכה? ומה ההלכה?	"נחלקו הפוסקים, דעת הב""י הרמ""א והב""ח שמועיל התנאי, והטעם מבארים הרמ""א והב""ח שהתקנה נעשתה לטובתו של הקונה, ולכן שפיר יכול הקונה לומר אי אפשי בתקנ""ח שתקנו עבורי, והקצוה""ח מבאר, כיון שמצינו שכסף קונה בקרקע וכן שגוי קונה בכסף אף מטלטלים, שפיר מועיל להתנות שיקנה בדבר שהוא קנין במקו""א,שיקנה בו, דעת הש""ך שלא קונה בכסף, ומשום ב' טעמים: א.כיון שתקנו חכמים שכסף  לא קונה, לא חילקו חכמים. ב.לא מועיל להתנות על דבר שהוא לא קנין שיהא קנין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה מטלטלים ע""י קנין סודר או סיטומתא: 1]מה הטעם שלא חשו חכמים שהמוכר יאמר לקונה נשרפה הסחורה שקנית?  2]וא""כ, כשהקונה שילם למוכר את כל הכסף, מה הטעם שקונה ע""י סודר או סיטומתא?      3]מדוע קונה-מטלטלים ששילם למוכר חלק מהכסף אינו קונה בקנין-כסף - הרי כשתפרוץ שריפה המוכר יטרח כדי שלא יצטרך לתבוע את הקונה על יתרת הכסף?"	"1..כי אע""פ שהסחורה שייכת לקונה - כל זמן שהמוכר לא קיבל את מלוא כספו, המוכר יצילה כדי שלא יצטרך לטרוח לתבוע בב""ד את הקונה. [סמ""ע ומקורו מהתוס']                                  2.3.לא חילקו חכמים.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השכיר דירה ואח""כ קנה המשכיר מהשוכר את הסחורה שנמצאת בדירתו המושכרת ולא משך את הסחורה, האם קנאה בקנין-כסף:          1]כשדירת-הקונה מתחת דירת-המוכר?  ומה הטעם?                                      2]כשדירת-הקונה איננה מתחת דירת-המוכר? ומה הטעם?"	"1.כן - שהרי אין חשש שהמוכר יאמר לקונה נשרפה הסחורה - כי המשכיר מצוי אצל ביתו ואם תפרוץ שריפה, מיד ילך להציל את הסחורה.                                    2. נחלקו הראשונים, שיטת רבינו ירוחם שלא קונה אלא במשיכה - שהרי קיים החשש שיאמר לו המוכר נשרפו חיטיך, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע [סמ""ע ס""ק ט'] שקונה בקנין-כסף, כיון שתמיד מצוי המשכיר ליד בית השוכר ולא שייך החשש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה מטלטלים ושכר את המקום שבו מונחים המטלטלים:     1]האם הקונה יכול לקנות את המטלטלים ללא קנין-משיכה? וא""כ, באיזה קנין? ומה הנפק""מ האם קונה בקנין-כסף או בקנין אחר?                      2]מה הדין כשבזמן שקנה מהמוכר את המטלטלים שכר ממנו את המקום שבו המטלטלים מונחים?"	"1.קונה בקנין-חצר ולכן צריך שיהיה לחצר את גדרי הקנינים שצריך לקנין-חצר - שתהיה חצר משתמרת או מצד עצמה או ע""י שהשוכר יעמוד בצד-החצר.  [שיטת הרא""ש שאף בזה קונה בקנין-כסף - כיון ששוכרה, לא שייך החשש שיפסיד ע""י שריפה - כי הקונה ששכר את המקום יצילם]            2.כתב הש""ך והקצוה""ח מביא ראיה לזה מהשיטמ""ק, שחצר לא קונה אא""כ החצר היתה שייכת לו לפני שבא לקנות על ידה, אבל כשקנה את החצר בזמן שהונחו בה מציאה או הפקר, לא קונה על ידה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נחלקו הראשונים במי ששכר מטלטלים ושילם השוכר למשכיר את דמי-השכירות ועדיין לא משכם, האם השוכר קנאו או שצריך שימשוך:1] מהי הסברא של השיטות שקונה בקנין-כסף?     2]מי הם החולקים?       3] ומה הדין למעשה בדבר שנחלקו בו הפוסקים האם קונה בכסף?	"1.2.שיטת הר""ן והשו""ע מביאו בשם י""א שקונה בכסף כיון שאין חשש שאם תפרוץ שריפה, המשכיר לא יטרח להציל - כי לשוכר יש רק קנין-פירות במטלטלים ששכר והמשכיר יטרח להציל כדי לא להפסיד את הקנין-הגוף שיש לו במטלטלים, <br>שיטת רש""י הראב""ד העיטור {וכמו שדייקו בשיטתם הגרעק""א שער-המשפט ומראות הצובאות [המובא בפ""ת]} שקונה במשיכה.                                                             3.נחלקו השער-המשפט והנאות-דשא, דעת השער-המשפט שקונה בקנין-כסף - כיון שהוא ספק מעמידים אותו על דין-תורה שקונה בכסף, דעת הנאות-דשא שזה נחשב לספק בדין והממע""ה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קניני הגבהה מסירה ומשיכה: 1]מי מתוכם קונה בכל מקום? 2]מי מתוכם קונה רק בסימטא או בחצר של שתיהם? 3]מי מתוכם קונה רק ברה""ר או בחצר שאינה של שתיהם?"	1. הגבהה.   2.משיכה.   3.מסירה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיפים ז ח ט י יא יב ויג 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ספינה שיחיד אינו  יכול למושכה אלא ע""י רבים, כיצד היא נקנית? וכיצד נעשה הקנין?        1]כשנמצאת במים או ברקק-מים בסימטא או בחצר של שתיהם?    2]כשנמצאת הספינה ביבשה בסימטא או בחצר של שתיהם?            3]כשנמצאת במים או ברקק-מים ברה""ר או בחצר שאינה של המוכר והקונה?               4]כשנמצאת הספינה ביבשה ברה""ר או בחצר שאינה של המוכר והקונה?"	"1.במשיכה ולא במסירה.[שו""ע סעיף י""א]     2.השו""ע מביא י""א שלא קונה אלא בהגבהה משום שבמשיכה לא קונה אלא כדרך משיכתה.  [שו""ע סעיף י""ג]   3.במסירה - שהקונה אוחז בספינה בפני המוכר או אפילו לא בפני המוכר אך בציויו של המוכר. [שו""ע סעיפים ז' ח' וט']   4.שיטת הרשב""ם ומביאו הסמ""ע [ס""ק י""ט] שאף קנין-מסירה לא קונה אלא כדרך הקנין שיש בו במשיכה והוא - כשהיא מונחת במים, אבל הגר""א מביא שיש חולקים.   5.לא - כיון שהקונה התחיל למושכה, גילה את דעתו שהוא לא רוצה לקנותה במסירה.[שו""ע סעיף י""ב]  6..במשיכה - ומשום שהמוכר הקפיד שהקנין יהיה דוקא במשיכה - ועליו למשוך את כל הספינה מהמקום שהיתה בו מהרה""ר או מהחצר שאינה של שתיהם עד שיכניס חלק מהספינה לסימטא או לחצר של שתיהם.[שו""ע סעיפים ז' וי'] לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיפים ז ח ט י יא יב ויג 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוכר סיכם עם קונה שיעשה קנין באחד מהקנינים במקומות שלפי גדרי-הקנין לא ניתן לקנות שם בקנין שציוהו המוכר, האם יכול לקנות כציויו של המוכר?	"לא. 5.לא - כיון שהקונה התחיל למושכה, גילה את דעתו שהוא לא רוצה לקנותה במסירה.[שו""ע סעיף י""ב]  6..במשיכה - ומשום שהמוכר הקפיד שהקנין יהיה דוקא במשיכה - ועליו למשוך את כל הספינה מהמקום שהיתה בו מהרה""ר או מהחצר שאינה של שתיהם עד שיכניס חלק מהספינה לסימטא או לחצר של שתיהם.[שו""ע סעיפים ז' וי'] לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיפים ז ח ט י יא יב ויג 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קונה שילם למוכר עבור מטלטלים ולא משכם ואח""כ חזר בו הקונה מהקניה והמוכר אמר לקונה ""בוא וטול את כספך"" ונגנב או נאבד הכסף לפני שהקונה בא לקחת את כספו, האם חייב המוכר באחריות? ומה הטעם?"	"פטור - כי דינו כש""ח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קונה שילם למוכר על מטלטלים ולא משכם ואח""כ המוכר חזר בו מהמכירה ואמר המוכר לקונה ""בוא וטול את כספך"" באופנים הבאים האם חייב המוכר באחריות-הכסף?:1]כשבאונס גדול הכסף נגנב או נאבד לפני שהמוכר קיבל עליו מי שפרע?  ומה הטעם? 2]כשנגנב או נאבד אחרי שהמוכר קיבל עליו מי שפרע?  3]כשאחרי שהמוכר קיבל עליו מי שפרע המוכר ייחד כסף לקונה והכסף שייחד לקונה נאבד או נגנב?       4]כשאחרי שהמוכר קיבל עליו מי שפרע ייחד לקונה כסף והמוכר לוה את הכסף וייחד לקונה כסף אחר והכסף האחר שייחד לקונה נאבד?    5] אמר הלוה למלוה ""טול את שלך"" והמלוה השיב לו שהכסף יהיה ברשותו לפקדון ואח""כ נגנב או נאבד, האם חייב הלוה לשלם למלוה?[נתיה""מ]"	"1. כן כיון שאף אחרי התקנה שקונה במשיכה, עדיין נשאר כדין-תורה שהכסף הוא ברשות-המוכר.  2.3.פטור.   4.נחלקו הראשונים והשו""ע מביא את ב' הדעות, י""א שזה נחשב להלואה וחייב אף באונסין, וי""א שפטור.   5. פטור - כי לכו""ע נחשב ה""טול"" כמו נתינה שיש בה ריצוי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]ספינה נמצאת ברה""ר והקונה התחיל למושכה מרה""ר ועדיין לא הגיע לביתו, האם יכול לקנותה במסירה שעשה בספינה? ומה הטעם?<br>2]אמר המוכר לקנות את הספינה במשיכה ועשה הגבהה/מסירה, האם קנאה? וכשבא למושכה, האם עליו להכניסה לביתו?"	"1.לא - כיון שהקונה התחיל למושכה, גילה את דעתו שהוא לא רוצה לקנותה במסירה.[שו""ע סעיף י""ב]           2.לא - ומשום שהמוכר הקפיד שהקנין יהיה דוקא במשיכה - ועליו למשוך את כל הספינה מהמקום שהיתה בו מרה""ר או מחצר שאינה של שתיהם עד שיכניס חלק מהספינה לסימטא או לחצר של שתיהם.[שו""ע סעיפים ז' וי']."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיפים ז ח ט י יא יב ויג 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנה 7 אופנים [מתוך 13] שכסף קונה אף אחרי תקנ""ח שמשיכה קונה?   רמז: מתוכם 7 אופנים הם משום שלא שייך החשש שיאמר נשרפו חיטיך, וישנם 3 אופנים משום שלא תקנו חכמים בדבר שאינו מצוי, ויש ממון שבבעלות מסויימת שב3 אופנים מסויימים לא תקנו עליו חכמים את התקנה, ויש דברי מצוה או מצב מסויים שלתועלת כלל-ישראל לא תקנו בו."	"ישנם 7 אופנים משום שלא שייך החשש שיאמר נשרפו חיטיך, וישנם 3 אופנים משום שלא תקנו חכמים בדבר שאינו מצוי, ויש ממון שבבעלות מסויימת שב3 אופנים מסויימים לא תקנו עליו חכמים את התקנה, ויש דברי מצוה או מצב מסויים שלתועלת כלל-ישראל לא תקנו בו.<br>                 7 האופנים שלא שייך בהם החשש:<br>1.כשהמוכר שכר את המקום שבו הניח את החפצים שקנאם הקונה. <br>2.כשהקונה שכר את המקום שבו המוכר מניח את החפצים שקנה.[-ולשיטת הרא""ש קנאם בקנין-כסף, ולשיטת השו""ע סובר הש""ך שהוא מטעם קנין-חצר]<br>3.כשסיכמו מפורש שיקנה בכסף - לדעת הב""י הרמ""א והקצוה""ח - ודלא כש""ך.<br>4.בשכירות מטלטלים - לדעת השו""ע ולא לשאר הראשונים שמביא הגרעק""א.<br>5.כשהקונה שילם חלק מהכסף, לדעת הסמ""ע המובא בפ""ת כי המוכר יציל כדי לא להפסיד את שאר הכסף.<br>6.כשהקונה שילם בשט""ח - לדעת המחנ""א המובא בנתיה""מ להלן סימן ר""ד סק""א ודלא כהנתיה""מ.<br>7.כשהקונה שילם בציווי המוכר לאדם אחר, לדעת המחנ""א שם.<br>                       3 האופנים משום שהוא דבר שלא מצוי:<br>8.כשקנו בלי לשום את הסחורה שקונה ואת הכסף שמשלם. [להלן בשו""ע סימן קצ""ט סעיף א' - והוא מדינא דגמרא]<br>9.כשקנו בלי למנות את הכסף שמשלם הקונה אע""פ ששמו את הסחורה - לדעת הט""ז והנתיה""""מ [להלן סימן קצ""ט סק""א].<br>10.כשלמוכר היה חוב מחמת מכר ותמורה לחוב מכר הלוה חפץ שלו [- בהנאת מחילת מלוה]. להלן סימן קצ""ט סעיף ב'.<br><br>יש דברי מצוה או מצב מסויים שלתועלת כלל-ישראל לא תקנו בו.<br>11.כשקנה בשר בערבי חגים. להלן סימן קצ""ט סעיף ג', ולדעת השו""ע מבואר ברעק""א שם שאין זה משום דבר מצוה אלא שזו תקנת-השוק.<br>12.כשקנה יין לקידוש או אתרוג למצוה. שם ברמ""א. <br><br>יש ממון שבבעלות מסויימת שבאופנים מסויימים לא תקנו עליו חכמים את התקנה<br>13.כשקנה במשיכה מהקדש או מיתומים ולא שילם והתייקר, שהקדש והיתומים יכולים לחזור בהם כדי למוכרו ביוקר. [להלן שם סעיף ד' ובש""ך שם והוא מדינא דגמרא בגיטין]<br>14.כשמשכם הקונה כדי לפדות מהקדש ועדיין לא שילם כסף ואח""כ התייקרו הפירות, שהקדש יכול לחזור בו ולומר שבהקדש קונה רק בקנין-כסף.[גמרא בקידושין כ""ט ע""א]<br>15.שילם להקדש כדי לפדות מהקדש חפץ ואח""כ החפץ התייקר, ההקדש א""י לחזור בו - כיון שאף אחרי התקנה יש לחוזר בו מי שפרע.[שם]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיעור ההגבהה באופנים הבאים: 1]כשהחפץ מוגבה מכוחו?      2] כשהחפץ בתוך ידו? [נתיה""מ]           3]כשהחפץ בולט מחוץ לידו?"	"1.השו""ע מביא ב' שיטות האם מספיק טפח או צריך ג' טפחים ולהלן סימן חס""ר סותם השו""ע שצריך ג' טפחים.    2 .א""צ שיגביה כלום כי קונהו בקנין-יד.  3.מה שמחוץ לידו איננו קונהו אלא בהגבהה ותלוי בשיטות הראשונים הנ""ל כמה הוא שיעור ההגבהה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באלו קנינים לא חוששים לנשרפו חיטיך בעלייה אע""פ שהחיטים לא באו לרשות-הקונה?"	"סודר וסיטומתא - שהראשונים הקשו מדוע לא עקרו את הקנין-סודר מחמת אותו חשש, ותירצו שאין חשש שימנע המוכר להציל לפני שקיבל את כספו, וכתב הסמ""ע שלפי""ז מיושב שמה""ט לא עקרו את סיטומתא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצח/סעיף ה		
